שבץ מוחי (Stroke) הוא מצב רפואי חמור שיכול לקרות לכל אחד, בכל גיל, אם כי הסיכוי ללקות בו עולה עם הגיל ועם גורמי סיכון נוספים. חמישית מהאוכלוסייה מועדת ללקות באירוע מוחי; שליש מהם מתחת לגיל 65.
זהו אחד מגורמי המוות והנכות המובילים בעולם, המשפיע על מיליוני אנשים מדי שנה. למרות שכיחותו, אנשים רבים עדיין אינם מודעים לסיכונים ולתסמינים של שבץ מוחי. כל עיכוב של דקה בטיפול גורם למוות של 2 מיליון תאי מוח (נוירונים).
החדשות הטובות הן ששבץ מוחי ניתן למניעה במידה רבה. על ידי ביצוע שינויים פשוטים באורח החיים כמו תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה וניהול מתח, נוכל להפחית משמעותית את הסיכון שלנו לשבץ מוחי. בנוסף, על ידי מודעות לתסמינים של שבץ מוחי וידיעה כיצד להגיב במהירות, נוכל לשפר את סיכויי ההישרדות ולמזער את ההשפעות ארוכות הטווח.
שבץ מוחי מתרחש כאשר זרימת הדם למוח מופרעת, אם על ידי חסימה כלשהי (בדרך כלל קריש דם) ואם על ידי דימום במוח. הפרעה זו עלולה לגרום למוות של תאי מוח, ולהוביל לנזק ארוך טווח או אפילו למוות.
ישנם שני סוגים עיקריים של אירוע מוחי: שבץ איסכמי ושבץ דימומי.
אירוע מוחי איסכמי הוא הסוג הנפוץ ביותר של שבץ מוחי, המהווה כ-90% מכלל המקרים. מתרחש כאשר קריש דם חוסם כלי דם במוח, ומנתק את אספקת החמצן והחומרים המזינים לאזור הפגוע. סוג זה של שבץ יכול להיגרם מהצטברות פלאק בעורקים, קריש דם שנוצר בלב ועובר למוח או גורמים אחרים.
אירוע מוחי דימומי הוא פחות שכיח אך חמור יותר, ומהווה כ-10% מכלל מקרי השבץ. זה מתרחש כאשר כלי דם במוח נקרע, מה שגורם לדימום במוח. זה יכול להיגרם על ידי לחץ דם גבוה, מפרצת או גורמים אחרים.
לשני סוגי השבץ עלולות להיות השלכות חמורות ודורשות טיפול רפואי מיידי. חומרת השבץ ומיקום הנזק במוח יקבעו את ההשפעות ארוכות הטווח על האדם. אנשים מסוימים עשויים לחוות תסמינים קלים, בעוד שאחרים עלולים להישאר עם מוגבלויות משמעותיות לטווח ארוך.
הכרה בסימפטומים של שבץ מוחי חיונית לטיפול מהיר ולהפחתת נזקים ארוכי טווח. ראשי התיבות FAST הם כלי מועיל לשינון הסימנים המרכזיים של שבץ מוחי:
אם מישהו חווה אחד מהתסמינים הללו, חשוב להתקשר מיד לשירותי החירום ולהביא אותם לבית החולים במהירות האפשרית. ככל שהאדם מקבל טיפול רפואי מהר יותר, כך גדלים הסיכויים לתוצאה חיובית.
בנוסף לזיהוי התסמינים של שבץ מוחי, חשוב גם להיות מודעים לכל גורמי הסיכון שעלולים להגביר את הסבירות לשבץ מוחי. אלה כוללים לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה / שומנים בדם, עודף משקל, עישון, סוכרת, אלכוהול מופרז, שימוש בסמים והיסטוריה משפחתית של שבץ או מחלות לב.
מניעה היא המפתח כשמדובר בשבץ מוחי. ביצוע שינויים באורח החיים, כגון תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה והפסקת עישון, יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכון לשבץ מוחי. בנוסף, ניהול כל מצב בריאותי בסיסי, כגון לחץ דם גבוה או סוכרת, חשוב למניעת שבץ מוחי.
כשמדובר באירוע מוחי, כל שנייה חשובה. ככל ששבץ מוחי אינו מטופל זמן רב יותר, כך מתים יותר תאי מוח, וגדלה הסבירות לנכות או למוות.
פעולה מיידית היא חיונית מכיוון שחלק מהטיפולים בשבץ מוחי הם רגישים לזמן. כאשר מדובר בשבץ איסכמי - ניתנת תרופה הנקראת tPA יכולה להמיס קרישי דם ולהחזיר את זרימת הדם למוח (תרומבוליזה). עם זאת, tPA חייב להינתן תוך מספר שעות מהופעת התסמינים על מנת להיות יעיל, וזאת כדי למנוע סיכון מוגבר לדימום.
כמו כן בשבץ איסכמי ניתן לבצע צנתור מוח לפתיחת כלי דם חסומים (תרומבקטומיה). ההליך דורש מומחים מיומנים בלבד, המסירים את קרישי הדם מהמוח. גם הליך זה רגיש לזמן ויש לבצע אותו במהירות האפשרית מהופעת התסמינים.
בנוסף לטיפולים הרגישים לזמן, פעולה מהירה חשובה גם למניעת נכות ארוכת טווח. ככל ששבץ מוחי יטופל מוקדם יותר, כך נגרם פחות נזק למוח, והסבירות להחלמה מלאה גדלה.
תהליך השיקום לאחר שבץ מוחי שונה בין מטופל למטופל. סקאלת הזמן לשיקום תלויה במספר גורמים ובהם מיקום הפגיעה במוח, היקפה וחומרתה; גיל המטופל ומצבו הבריאותי; עד כמה דרוש תהליך שיקום אינטנסיבי וכן שיתוף הפעולה של המטופל / בני משפחתו.
מטופלים שעברו שבץ מוחי מאושפזים בבית חולים בדרך כלל עד 7 ימים. לאחר מכן מתחיל תהליך השיקום עצמו, שאורכו תלוי בעיקר בחומרת הפגיעה:
במהלך השיקום לאחר השבץ המוחי, יש להתמקד בבעיות שנגרמו כתוצאה מהאירוע: יכולת עמידה, יכולת הליכה, יכולת עלייה וירידה במדרגות, תפקודי ידיים, נהיגה, שיווי משקל, בעיות בדיבור ובזיכרון, דיכאון, עייפות וכן הלאה. כל תחום יטופל על ידי אנשי המקצוע הרלוונטיים - פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, צוות המוסד המאשפז וכן הלאה.
ניתן למנוע שבץ מוחי על ידי ביצוע שינויים באורח החיים המפחיתים את הסיכון לפתח מצבים המגבירים את הסבירות ללקות בשבץ מוחי. מצב אחד כזה הוא לחץ דם גבוה, שהוא הגורם המוביל לשבץ איסכמי ומדמם כאחד. שמירה על רמת לחץ דם בריאה יכולה להיות מושגת באמצעות פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה ותרופות במידת הצורך.
גורם סיכון נוסף לשבץ מוחי הוא רמות כולסטרול גבוהות, שעלולות להוביל להצטברות פלאק בעורקים. ביצוע שינויים תזונתיים להפחתת צריכת שומנים רוויים וטרנס, הפסקת עישון ופעילות גופנית סדירה יכולים לעזור להורדת רמות הכולסטרול.
סוכרת גם היא גורם סיכון לשבץ מוחי, שכן רמות סוכר גבוהות בדם עלולות לפגוע בכלי הדם במוח. ניהול סוכרת באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית ותרופות יכול לעזור להפחית את הסיכון לשבץ מוחי.
שינויים אחרים באורח החיים שיכולים לסייע במניעת שבץ כוללים שמירה על משקל תקין, הפחתת צריכת אלכוהול והימנעות משימוש בסמים. בדיקות סדירות אצל ספק שירותי בריאות יכולות גם לסייע בזיהוי וניהול גורמי סיכון לשבץ מוחי.
בנוסף לשינויים באורח החיים, ישנן גם התערבויות רפואיות שיכולות לסייע במניעת שבץ מוחי. אלה כוללים תרופות להפחתת הסיכון לקרישי דם או להורדת לחץ דם, כמו גם הליכים כירורגיים להסרת רובד מהעורקים או תיקון מפרצת.
חובה לציין שגם אם המטופל שרד את השבץ ונשאר בחיים, הוא עדיין עלול להיות מוגבל בשל הנזק שנגרם לרקמת המוח. המגבלות עלולות להשפיע על כל פעילות היומיום ואורח החיים - אכילה ושתייה, הנעת גפיים, ראייה, דיבור ואף פגיעה בתפקודים מנטליים. במצבים חמורים בהם המטופל הפך להיות תלוי באחרים לקיום שגרת חייו, יהיה עליו לקבל טיפול סיעודי ושיקומי.
אפזיה (Aphasia) היא תוצאה אפשרית אחת של שבץ מוחי, והיא מתבטאת בקשיים בדיבור ובהבנת השפה. כמו כן אפזיה עשויה להיגרם בשל מחלות ניווניות של המוח, ובהן דמנציה לסוגיה. המקרה המפורסם ביותר של אפזיה שאירוע לאחרונה היה אצל השחקן הידוע ברוס ויליס, שבעקבותיו עלתה המודעות לנושא. השחקן אובחן עם דמנציה פרונטו-טמפורלית, המהווה כ-20% ממקרי הדמנציה, מה שהוביל בסופו של דבר למצב האפזיה בו הוא נמצא כיום.
המאמר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי בתחום
מקורות:
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך...
.png)
