.png)
דם, או נוזל החיים בשפה יותר ספרותית, זורם כל העת מהלב אל העורקים, הוורידים והנימים בכל רחבי הגוף. הזרימה הזו מתרחשת הודות ללחץ הידראולי מסוים המופעל על נוזל הדם; לחץ שאמור להיות בטווח תקין כלשהו. כך תדעו האם יש לכם לחץ דם גבוה, נמוך או תקין.
מכיוון שהלב הוא זה שמזרים את הדם לכל הגוף, הוא פועם ללא הפסקה (60 - 80 פעימות בדקה במנוחה; מעל 2.5 מיליארד פעימות עד גיל 75).
כתוצאה מכך, משמעות הדבר היא שלחץ הדם מגיע לשיא בתוך כלי הדם לאחר שהוא מוזרם מהלב (לחץ סיסטולי), ולאחר מכן מגיע לשפל כאשר הלב נרגע לפני הפעימה הבאה בתור (לחץ דיאסטולי).
כעת, כשאנו יודעים שיש בעצם שני סוגים של "לחץ דם", ברור מדוע הערך הזה נמדד באמצעות שני מספרים ולא רק באמצעות מספר אחד. המספר הגדול הוא הערך הסיסטולי, והמספר הנמוך הוא הערך הדיאסטולי.
כל אלו הם ערכים ממוצעים, כאשר באוכלוסיות מסוימות יש ערכים נמוכים או גבוהים יותר בהתאם למצב הרפואי (חולי סוכרת לדוגמה). העלייה בגיל מהווה גם היא טריגר לשינויים בלחץ הדם.
הרבה אנשים מודדים לחץ דם בצורה לא נכונה בבית, מה שיוצר אבחנות שגויות. כדי לוודא שאתם עושים זאת נכון, יש להקפיד על מספר שלבים:
העולם הרפואי החמיר את הגישה בשנים האחרונות. כיום יש שלב ביניים, הנקרא קדם יתר לחץ דם (נמצא בין לחץ דם תקין למשבר לחץ דם גבוה).
לפי איגודי הלב האמריקאים (AHA) והאירופאים (ESC), המגמה היא להתחיל טיפול או מעקב הדוק כבר בערכים של 130/80 (שלב 1), ולא לחכות למצב של 140/90.
בארצות הברית קיים מדד חדש יחסית הנקרא PREVENT™ Score. זהו מחשבון אונליין להערכת סיכון קרדיווסקולרי, שמשקלל גם את תפקוד הכליות, מה שמאוד רלוונטי למטופלים מבוגרים.
הכלי פותח ב-2023 על ידי איגוד הלב האמריקאי. יש להזין את הנתונים האישיים במחשבון, ולקבל תחזית לרמת הסיכון לפתח 3 מצבים: מחלת לב וכלי דם (CVD), מחלת לב וכלי דם טרשתית (ASCVD) וכן אי ספיקת לב.
משבר לחץ דם גבוה (Hypertensive Crisis) הוא מצב חמור ומסכן חיים. ערכי לחץ דם מעל 180/120 מחייבים הגעה מיידית לחדר מיון, ולא רק להתקשר לרופא. מצב זה לרוב מאופיין בכאב ראש חריג, קוצר נשימה או טשטוש ראייה.
כאן המקום לציין שלחץ דם גבוה אינו מורגש, אך לא סתם הוא נקרא "הרוצח השקט"; זאת מפני שהוא מהווה סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (התקף לב, אירוע מוחי, תפקוד כליות, ראייה ועוד). בחלק מהמצבים מדובר בגורם תורשתי, ובחלק מהם מדובר באורח חיים כגון השמנה, עישון, חוסר בפעילות גופנית ועוד.
יתר לחץ דם קיים אצל 20% עד 40% מהאוכלוסייה הבוגרת (1 מכל 3 בממוצע בעולם), וככל שמתבגרים כך גדל הסיכון ללחץ דם גבוה; אם כי יש גם צעירים רבים שסובלים מהתופעה. הסיבה לכך בגיל מבוגר היא הסתיידויות בדופנות העורקים, שינויים ברקמות כלי הדם ועיבוי השרירים.
בישראל כ-50% מהמבוגרים סובלים מיתר לחץ דם, אך חלק גדול מהם כלל לא מאובחן.
אחרי גיל 60 שכיחותו של יתר לחץ דם מגיעה ליותר מ-60 אחוזים.
כ-80 אחוזים מבני 85 סובלים מיתר לחץ דם.
מחקרים מהשנים האחרונות (כמו מחקר ה-SPRINT המפורסם ועדכוניו) מראים שאיזון קפדני של לחץ דם סיסטולי (מתחת ל-120), מפחית משמעותית את הסיכון לירידה קוגניטיבית ודמנציה.
מומלץ לשמור על לחץ דם תקין כדי לשמור על צלילות.
בדרך כלל יתר לחץ דם הוא בעיה כרונית הנמשכת כל החיים, ויש לטפל בה באמצעות תרופות, שינוי באורח החיים ועוד. מכיוון שכיום לחץ דם גבוה עלול להיות נפוץ גם בקרב ילדים וצעירים, מומלץ להישאר עם אצבע על הדופק (תרתי משמע) ולבצע בדיקות לחץ דם כל שנה.
ההמלצה על "פחות מלח" היא שחוקה. כדי לשמור על בריאות הלב וכלי הדם, מומלץ ליישם מספר דגשים נוספים:
דגש על אשלגן: לא רק להוריד נתרן (מלח), אלא להעלות את כמות האשלגן (ממקורות טבעיים כמו ירקות ופירות), שמסייע לכלי הדם להירגע.
שינה: קיים קשר בין דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) לבין לחץ דם עמיד לטיפול. זהו גורם סיכון שמתעלמים ממנו לעיתים קרובות.
הגישה המודרנית דוגלת ב-Single Pill Combination. במקום לקחת 3 כדורים שונים, המגמה היא לתת כדור אחד המשלב מספר מנגנונים. זה משפר את ה"היענות לטיפול" - בעיה קשה במיוחד אצל קשישים שנוטים לשכוח כדורים.
חשיבותה של פעילות גופנית בגיל מבוגר >
מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לקבלת ייעוץ רפואי ואין להסתמך רק עליו
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך...
