דם, או נוזל החיים בשפה יותר ספרותית, זורם כל העת מהלב אל העורקים, הוורידים והנימים בכל רחבי הגוף. הזרימה הזו מתרחשת הודות ללחץ הידראולי מסוים המופעל על נוזל הדם; לחץ שאמור להיות בטווח תקין כלשהו. כך תדעו האם יש לכם לחץ דם גבוה, נמוך או תקין.
מכיוון שהלב הוא זה שמזרים את הדם לכל הגוף, הוא פועם ללא הפסקה (60 - 80 פעימות בדקה במנוחה; מעל 2.5 מיליארד פעימות עד גיל 75). כתוצאה מכך, משמעות הדבר היא שלחץ הדם מגיע לשיא בתוך כלי הדם לאחר שהוא מוזרם מהלב (לחץ סיסטולי), ולאחר מכן מגיע לשפל כאשר הלב נרגע לפני הפעימה הבאה בתור (לחץ דיאסטולי).
כעת, כשאנו יודעים שיש בעצם שני סוגים של "לחץ דם", ברור מדוע הערך הזה נמדד באמצעות שני מספרים ולא רק באמצעות מספר אחד. המספר הגדול הוא הערך הסיסטולי, והמספר הנמוך הוא הערך הדיאסטולי.
כל אלו הם ערכים ממוצעים, כאשר באוכלוסיות מסוימות יש ערכים נמוכים או גבוהים יותר בהתאם למצב הרפואי (חולי סוכרת לדוגמה). העלייה בגיל מהווה גם היא טריגר לשינויים בלחץ הדם.
כאן המקום לציין שלחץ דם גבוה אינו מורגש, אך לא סתם הוא נקרא "הרוצח השקט"; זאת מפני שהוא מהווה סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (התקף לב, אירוע מוחי, תפקוד כליות, ראייה ועוד). בחלק מהמצבים מדובר בגורם תורשתי, ובחלק מהם מדובר באורח חיים כגון השמנה, עישון, חוסר בפעילות גופנית ועוד.
יתר לחץ דם קיים אצל 20% עד 40% מהאוכלוסייה הבוגרת (1 מכל 3 בממוצע בעולם), וככל שמתבגרים כך גדל הסיכון ללחץ דם גבוה; אם כי יש גם צעירים רבים שסובלים מהתופעה. הסיבה לכך בגיל מבוגר היא הסתיידויות בדופנות העורקים, שינויים ברקמות כלי הדם ועיבוי השרירים.
אחרי גיל 60 שכיחותו של יתר לחץ דם מגיעה ליותר מ-60 אחוזים.
כ-80 אחוזים מבני 85 סובלים מיתר לחץ דם.
בדרך כלל יתר לחץ דם הוא בעיה כרונית הנמשכת כל החיים, ויש לטפל בה באמצעות תרופות, שינוי באורח החיים ועוד. מכיוון שכיום לחץ דם גבוה עלול להיות נפוץ גם בקרב ילדים וצעירים, מומלץ להישאר עם אצבע על הדופק (תרתי משמע) ולבצע בדיקות לחץ דם כל שנה.
חשיבותה של פעילות גופנית בגיל מבוגר >
מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לקבלת ייעוץ רפואי ואין להסתמך רק עליו
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך...
.png)
