פריצת דרך חדשה בטכנולוגיה הרפואית עשויה לשנות את האופן בו אנו מזהים ומטפלים בדמנציה. חוקרים פיתחו מערכת בינה מלאכותית שיכולה לחזות בדיוק של 82% מי יפתח דמנציה - עד תשע שנים לפני הופעת התסמינים.

מודל חיזוי פרוגנוסטי (Predictive Prognostic Model - PPM) משתמש בסריקות מוח תפקודיות מסוג fMRI, לזיהוי שינויים מוקדמים בחלק במוח הנקרא "רשת ברירת המחדל" (DMN). אזור זה במוח מופעל בזמן מנוחה וחשיבה רפלקטיבית. אפילו כאשר אדם נראה בריא לחלוטין, רשת זו כבר יכולה להראות סימני הידרדרות עדינים מדי לזיהוי עבור כלים רפואיים קיימים.

כלי ה-AI עבר אימונים עם יותר מ-1,100 סריקות מוח, וקלט בהצלחה את השינויים הבלתי נראים הללו. הוא משווה סריקות מאנשים שפיתחו דמנציה מאוחר יותר עם אלו שלא, ולומד לזהות דפוסים שבני אדם היו מפספסים. בניגוד למבחנים קוגניטיביים מסורתיים, שמזהים דמנציה רק ​​לאחר שהיא כבר החלה לפגוע במוח, סריקה זו מאתרת אותה בשלבים המוקדמים ביותר, ומעניקה לרופאים ולמטופלים יתרון מכריע.

מה שהופך את התגלית הזו לכל כך חשובה, הוא הפוטנציאל שלה לשנות את האופן בו אנו חושבים על דמנציה. במקום להגיב ברגע שמתחיל אובדן זיכרון, ייתכן שבקרוב נוכל לפעול באופן מונע - אולי אפילו להאט או לעצור את המחלה לפני שהיא מתחילה לגרום נזק חמור. מכיוון שהסריקה אינה דורשת מאמץ מצד המטופל מלבד שכיבה בשקט, היא תוכל לשמש ככלי סינון נרחב בעתיד.

אם תיפרס בקנה מידה גדול, טכנולוגיה זו עשויה לשנות את כללי המשחק במאבק נגד דמנציה, אשר משפיעה כיום על מיליוני אנשים ברחבי העולם ואין לה תרופה. גילוי מוקדם הוא המפתח, וכלי חדש זה עשוי להיות הסיכוי הטוב ביותר שלנו עד כה לתפוס אותה בזמן. המודל מאומן לגלות את הסימנים המקדימים לכמה סוגים של דמנציה, בדגש על הנפוצה ביותר - שהיא מחלת האלצהיימר.

לחיזוי מוקדם של דמנציה יש השלכות משמעותיות על הטיפול הקליני והתוצאות. עם זאת, עדיין חסרים לנו כלים רגישים לאיתור מוקדם של חולים, מה שמוביל לכך שהם לא מאובחנים כלל או מאובחנים באופן שגוי. למרות ההתרחבות המהירה של מודלים ללמידת מכונה לחיזוי דמנציה, יכולת מוגבלת של המודל לביצוע פרשנות והכללה מעכבת את אפשרויות הטיפול בעולם האמיתי.

מודל הניבוי החדשני מצליח לאתר סימנים מקדימים לדמנציה ברמת דיוק גבוהה (81.66%) בהשוואה לסמנים קליניים סטנדרטיים כגון ניוון חומר אפור, ציונים קוגניטיביים ועוד. המודל מנבא האם חולים בשלבים המוקדמים (ירידה קוגניטיבית קלה - MCI) יישארו יציבים או יתקדמו למחלת אלצהיימר.

המודל עושה הכללה מנתוני מחקר לנצוני מטופלים אמיתיים ממרפאות המטפלות בבעיות זיכרון, והתחזיות שלו מאומתות מול תוצאות קליניות. בצורה כזו ניתן גם להפחית את האבחונים השגויים.

תוצאות המחקר מספקות ראיות לקיומו של סמן קליני חזק וניתן להסבר לחיזוי דמנציה מוקדמת, המאומת מול נתוני מטופלים במדינות שונות, עם פוטנציאל משמעותי ליישום קליני בפועל.

החוקרים בחנו ניתוקים בין 10 אזורים מרכזיים בתוך ה-DMN, תוך שימוש בלמידת מכונה כדי לבנות את המודל. כאשר הם יישמו את המודל על רשומות רפואיות של המשתתפים, הם מצאו שהוא ניבא במדויק דמנציה בתוך חלון זמן של שנתיים, שבמהלכו אבחנה כזו תתרחש.

מחברי המחקר חיפשו גם קשרים בין ניתוק DMN לבין גורמי סיכון שונים לדמנציה. הם מצאו קשרים בין המודל לבידוד חברתי - אשר נקשר לסבירות לפתח מחלת אלצהיימר - כמו גם סיכון גנטי למצב.

נראה כי אזור ה-DMN במוח מעורב באלצהיימר. מספר מחקרים כבר מצאו כי אלצהיימר קשור לקישוריות תפקודית מופחתת בתוך ה-DMN. זה תואם את הידע הנוכחי שלנו על אלצהיימר, עם שינויים אופייניים אחרים במוח שמתחילים שנים, ואפילו עשרות שנים, לפני האבחון.

כלי החיזוי נועד לאתר דמנציה מכל הסוגים, לא רק אלצהיימר. אלצהיימר היא דמנציה קורטיקלית עם נזק לקליפת המוח, אבל יש גם דמנציה וסקולרית, שהיא דמנציה תת-קורטיקלית הכוללת נזק לחומר הלבן של המוח.

עם זאת, בפועל, הרוב הגדול של מצבי הדמנציה נובע ממחלת אלצהיימר בפני עצמה או ממחלת אלצהיימר מעורבת עם דמנציה וסקולרית. יש להרחיב את המחקר כדי לבדוק האם זה רלוונטי לדמנציות נדירות יותר, כמו דמנציה פרונטו טמפורלית ודמנציה של גופי לוי.

גילוי מוקדם של בעיות קוגניטיביות הוא חלק חיוני בסיוע לחולים, כאשר טיפולים יעילים הם החלק השני. עם זאת, נכון להיום ולמרבה הצער, גם אם נוכל לספק אבחון מוקדם, עדיין אין תרופות שמספקות הגנה מפני הידרדרות למצב של דמנציה.

מקור: Medical News Today

‍