מה זה גלאוקומה

גלאוקומה פוגעת בעצב הראייה, המעביר מידע חזותי מהעין למוח. כל פגיעה בו עלולה לגרום לפגיעה בראייה או אפילו לעיוורון. ברוב המקרים גלאוקומה קשורה ללחץ תוך עיני מוגבר (IOP), אך היא יכולה להתרחש גם עם IOP תקין או נמוך.

כ-30% מהחולים יתעוורו בעין אחת, וכ-10% יתעוורו בשתי העיניים. אבחון מוקדם (רצוי החל מגיל 40) הוא הדרך היעילה ביותר למנוע את התקדמות והתפרצות המחלה.

סיבות וגורמי סיכון לגלאוקומה

• לחץ תוך עיני מוגבר - לחץ תוך עיני מוגבר הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתפתחות של גלאוקומה. מדובר בלחץ מכני המופעל על עצב הראייה, מה שמוביל לנזק לאורך זמן. בדיקות עיניים סדירות יכולות לאתר מבעוד מועד מצבי IOP גם טרם התפתחות המחלה.
• בריאות העין - לחלק מהאנשים יש עצב ראייה רגיש יותר לנזק כתוצאה מ- IOP מוגבר; זאת עקב גורמים גנטיים או מצבים אחרים. גם דלקת עיניים (אובאיטיס) מהווה גורם אפשרי. כאן המקום לציין של-8% מהאוכלוסייה הבוגרת יש IOP מוגבר, אך אינם חולים במחלה ולא סובלים מפגיעה בעצב הראייה.
• זרימת דם לקויה - זרימת דם לא מספקת לעצב הראייה עלולה ליצור, גם בהיעדר IOP גבוה.
• גנטיקה - עדויות מסוימות מצביעות על כך שגורמים גנטיים עשויים לתרום להגדלת הסיכוי לגלאוקומה. אנשים עם היסטוריה משפחתית של גלאוקומה נמצאים בסיכון גבוה יותר.
• גיל - למרות שכל אדם עשוי לחלות במחלה - הסיכון לגלאוקומה עולה עם הגיל (2% בבני 40 ומעלה עד כדי 10% בבני 70 ומעלה).
• גורמי סיכון נוספים - קוצר ראייה, סוכרת, מיגרנות, לחץ דם גבוה, מחלות כלי דם.

סוגי גלאוקומה

קיימים כמה סוגים שונים של גלאוקומה, לכל אחד מאפיינים משלו:

• גלאוקומה פתוחת זווית (POAG) - הסוג הנפוץ יותר שמתפתח באיטיות ובהדרגה, בדרך כלל ללא תסמינים עד כשכבר מאוחר. נוצר כתוצאה מלחץ תוך עיני גבוה; זאת בשל הפרעה בניקוז התקין של נוזלי העין אל מערכת כלי הדם שמחוץ לעין.
• גלאוקומה סגורת זווית (PACG) - מצב חריף ונדיר יותר בשל חסימת זווית הלשכה הקדמית בעין, האחראית על ניקוז. דבר זה יוצר עלייה בלחץ התוך עיני ועלול להוביל לכאבי עיניים, בחילות ואובדן ראייה.
• גלאוקומה של לחץ תקין (NTG) - למרות שהלחץ התוך עיני תקין, מתפרצת מחלת הגלאוקומה בשל סיבות אחרות.
• גלאוקומה משנית - תוצאה של מצבים או גורמים אחרים בעיניים, כגון טראומה, קטרקט, דלקת עיניים (אובאיטיס) ועוד.
• גלאוקומה פיגמנטרית - גרגירי פיגמנט ניתקים מרשתית העין ומצטברים במבני הניקוז של העין, מה שמוביל ל-IOP מוגבר. ניתנת לאבחון כבר בגילאי העשרים.
• גלאוקומה בילדים ובני נוער - עלולה להופיע כבר בלידה או בכל שלב בילדות ובחיים המוקדמים.

תסמינים של גלאוקומה

גלאוקומה נקראת לעיתים קרובות "הגנב השקט של הראייה", מכיוון שהיא מתקדמת בדרך כלל לאט וללא תסמינים בולטים; זאת עד שמתרחש אובדן ראייה משמעותי. עם זאת, במקרים מסוימים, במיוחד בגלאוקומה חריפה, התסמינים יכולים להיות פתאומיים וחמורים.

חשוב לציין כי היעדר תסמינים אינו אומר היעדר גלאוקומה. בדיקות עיניים סדירות, במיוחד עבור אנשים בגיל 40 ומעלה או כאלה הנמצאים בסיכון גבוה יותר, הן חיוניות לגילוי מוקדם וניהול של המחלה.

סימפטומים נפוצים של גלאוקומה:

• אובדן הדרגתי של ראייה היקפית - רוב סוגי הגלאוקומה גורמים לאובדן הדרגתי של ראייה היקפית (צדדית), מה שמקשה על ראיית עצמים מהצד או בשולי שדה הראייה.
• ראיית מנהרה - ככל שהגלאוקומה מתקדמת, אנשים עלולים לפתח ראיית מנהרה בה הם יכולים לראות רק עצמים הנמצאים ישירות מולם.
• ראייה מטושטשת - הראייה עלולה להיות מטושטשת או מעורפלת.
• הילות סביב אורות - אנשים מסוימים עם גלאוקומה עלולים לחוות הילות או בוהק סביב אורות, במיוחד בלילה.
• כאבי עיניים - בגלאוקומה חריפה סגורת זווית עלולים להיות כאבי עיניים פתאומיים וחמורים, יחד עם תסמינים נוספים כגון בחילות, הקאות ועין אדומה.
• לחץ תוך עיני מוגבר - כפי שכבר צוין בהתחלה, יש לבצע בדיקות עיניים סדירות לאיתור IOP גבוה.

אבחון גלאוקומה

האבחון מתבצע בדרך כלל במספר שלבים:

• בדיקת עיניים מקיפה - הבדיקה מתבצעת על ידי רופא עיניים או אופטומטריסט, והיא השיטה העיקרית לאבחון גלאוקומה.
• טונומטריה - בדיקה המשמשת למדידת הלחץ בתוך העין.
• הדמיה של עצב הראייה - טכניקות הדמיה כגון טומוגרפיית קוהרנטיות אופטית (OCT) וסריקת אופטלמוסקופיה בלייזר (SLO) יכולות לספק תמונות מפורטות של עצב הראייה ולהעריך את בריאותו.
• פרימטריה - בדיקה המשמשת להערכת שדה הראייה של המטופל, לזיהוי כל אזור של אובדן או עיוות ראייה.
• פכימטריה - מדידת עובי הקרנית. מדד זה עשוי להשפיע על רמת הדיוק במדידות IOP.
• גוניוסקופיה - בדיקה של זווית הניקוז בעין, לקביעת סוג הגלאוקומה (זווית פתוחה או סגורה).

טיפול בגלאוקומה

אפשרויות הטיפול בגלאוקומה תלויות בסוג המצב ובחומרתו. המטרות העיקריות של טיפול בגלאוקומה הן הורדת הלחץ התוך עיני (IOP), מניעת נזק נוסף לעצב הראייה ושמירה על תפקוד הראייה. אפשרויות הטיפול משתנות בהתאם לסוג ולשלב בו נמצאת המחלה.

חשוב לציין שגלאוקומה היא מצב כרוני, והטיפול הוא בדרך כלל לכל החיים. פגישות מעקב קבועות עם מומחה עיניים, חיוניות כדי לעקוב אחר התקדמות המחלה והתאמת הטיפול.

טיפול תרופתי:

• טיפות עיניים - קו ההגנה הראשון להורדת IOP, על ידי הפחתת ייצור נוזלי העין או שיפור הניקוז שלהם. לטיפות העיניים יש פחות תופעות לוואי.
• כדורים - במקרים מסוימים, ניתן לרשום תרופות דרך הפה להורדת IOP כאשר טיפות עיניים אינן יעילות או אינן נסבלות היטב.

טיפול בלייזר:

אם הטיפול התרופתי לא צלח - ניתן לבצע טיפולי לייזר:

• טיפול לייזר בגלאוקומה סגורת זווית - בעת הליך אירידוטומיה (LPI), קרן הלייזר מחוררת את הקשתית ומסייעת לניקוז נוזלי העין ולהפחתת הלחץ התוך עיני.
• טיפול לייזר בגלאוקומה פתוחת זווית - הליך זה מכוון ישירות למערכת הניקוז של העין, ויכול להיות מבוצע הן על ידי לייזר ארגון והן על ידי יאג לייזר (טרבקולקטומיה בלייזר סלקטיבי - SLT).
• טיפול לייזר בגוף העטרה - מבוצע במצבי מחלה מתקדמים דרך לובן העין.

טיפול ניתוחי:

• ניתוח סינוני - טרבקולקטומיה הוא הליך כירורגי היוצר מסלול ניקוז חדש לנוזלי העין, דבר המסייע להורדת הלחץ התוך עיני.
• ניתוח השתלת נקז - ההליך כולל השתלת מכשיר ניקוז (שאנט או צינור) כדי להסיט את נוזלי העין ולהפחית את ה-IOP. להליך זה יש כ-90 אחוזי הצלחה.
• ניתוח גלאוקומה זעיר פולשני (MIGS) - טכניקה כירורגית חדשנית ופחות פולשנית, המשמשות לעיתים קרובות בשילוב עם ניתוח קטרקט להורדת IOP.

הסבר אודות ניתוח טרבקולקטומי

המאמר אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ אצל גורמים מקצועיים.

‍