האם נמצא פתרון המבשר את סופן של מחלות מוח ניווניות הגורמות לירידה קוגניטיבית? חוקרים השתמשו בננו-חלקיקי זהב כדי להפוך נזק נוירולוגי שנגרם על ידי מחלת פרקינסון.

פרקינסון היא מחלה נוירודגנרטיבית הפוגעת במיליונים, וכרוכה בהצטברות של חלבון אלפא-סינוקלאין במוח, מה שמוביל למוות של נוירוני דופמין ואובדן שליטה מוטורית. במחקר שפורסם לאחרונה, הגישה החדשה משתמשת בננו-חלקיקי זהב המצופים בנוגדנים ופפטידים, שנועדו לקולטנים עצביים ספציפיים כדי לפרק סיבים מזיקים של אלפא-סינוקלאין. הטיפול הצליח בעכברים, ובני אדם יכולים להיות הבאים בתור.

ננו-חלקיקים, מונחים על ידי נוגדנים, מועברים למוח ומתחברים לנוירונים פגומים של דופמין. אור בטווח האינפרא אדום מוקרן דרך הגולגולת, מפעיל את הננו-חלקיקים וממיר אור לחום. חום זה מבצע תיקון של תאים באמצעות שחרור פפטידים הממיסים סבכי חלבון מזיקים, משחזרים את הנוירונים ומשפרים את התפקוד המוטורי.

טיפול זה שונה מהטיפולים הנוכחיים שמגבירים את רמות הדופמין עם תרופות, ולעתים קרובות גורמים לתופעות לוואי. מערכת הננו-חלקיקים מכוונת לשורש הבעיה, מעוררת מחדש נוירונים פגועים כדי לייצר דופמין באופן טבעי ומבטלת את הצורך בתרופות בעייתיות.

אומנם המחקר עדיין בשלבים מוקדמים, עם בדיקות שבוצעו רק על עכברים ומודלים של תאים, אבל התוצאות מבטיחות. הטיפול שיפר באופן דרמטי תסמינים דמויי פרקינסון בעכברים, ללא תופעות לוואי. האופי הלא פולשני של המערכת מאפשר הפעלה ללא הליכים פולשניים נוספים. בעוד שניסויים בבני אדם עדיין רחוקים, מחקר זה מציע תקווה לטיפול פחות פולשני ויעיל יותר בפרקינסון.

אודות הטכנולוגיה

טכנולוגיית גירוי מוחי עמוק (DBS) מאפשרת אפנון של סיבי עצב עם שליטה מרחבית מדויקת, אך דורשת החדרת שתלים קבועים. מדובר בננו-מערכת אלחוטית פוטותרמית לגירוי מוחי עמוק, המסוגלת לחסל מצבורי אלפא-סינוקלאין, ולשקם נוירוני דופמין מנוונים לטיפול במחלת פרקינסון.

מחלת פרקינסון (PD) היא הפרעה נוירודגנרטיבית כרונית, המאופיינת בחוסר תפקוד מוטורי והפרעות בזיכרון, הנובעות מניוון של נוירוני דופמין. המוקד העיקרי של הטיפולים הרפואיים הנוכחיים הוא להעלות את רמות הדופמין סטריאטליות, ובכך להקל על הסימפטומים בחולי פרקינסון. נכון לעכשיו, האסטרטגיה הטיפולית העיקרית עבור פרקינסון טמונה בעיקר בתרופות המגבירות את רמות הדופמין. טיפול זה אינו יעיל לשחזור נוירונים מנוונים, מה שמדגיש את הצורך הדחוף בפיתוח אסטרטגיות טיפוליות חדשניות.

גירוי מוחי עמוק יכול להציל נוירונים פגועים על ידי גירוי חיצוני ספציפי כגון אור, חשמל, קול ומגנטיות. גירוי מסוג אור קרוב לאינפרא אדום (NIR) הוכח כיעיל במיוחד בחדירה לרקמות מוח עמוקות. טיפול זה מצריך לעיתים קרובות השתלה של אלקטרודות קבועות. כדי להתגבר על מגבלה זו, גישה חלופית היא להשתמש באופטוגנטיקה - המתבססת על חומרים רגישים לאור.

מחקרים קודמים הוכיחו שהתנוונות ומוות של נוירוני דופמין במצב של פרקינסון, מיוחסים בעיקר לצברים של סיבי אלפא סינוקלאין. ניקוי האגרגטים הללו הוא אסטרטגיה מבטיחה לטיפול בפרקינסון.

גישה טיפולית "אלחוטית" ולא פולשנית זו, באמצעות גירוי מוחי עמוק, עשויה לפתוח אפיקים חדשים לטיפול בפרקינסון וכן במחלות ניווניות אחרות.

מקור: Science Advances

‍