איך אפשר לעזור לך?

נציג ״עמל ומעבר״ ישמח לייעץ לך על האפשרויות העומדות בפניך...

תודה! ההודעה נשלחה בהצלחה.
אחד מנציגינו יחזור אליך בהקדם.
הייתה בעיה בשליחת הטופס.
נסה/י שוב או שלח/י את ההודעה ישירות לכתובת המייל.

מדיטציה למבוגרים: להחזיר את המוח לגיל 25

מדיטציה היא שיטת ריכוז בת אלפי שנים, אבל כיום גם המדע המודרני מגלה את כוחה האמיתי.

כשאנו שומעים את המילה "מדיטציה", עולות בנו כמה קונוטציות כגון רוגע, שלווה ועוד. אבל מה אם היו אומרים לכם, שמדיטציה היא כלי מדהים בעוצמתו, שיכול להחזיר לאחור את מחוגי הזמן?

מדיטציה כבר מזמן אינה רק "קשקוש של העידן החדש", אלא כלי אמיתי ומדיד לשיפור איכות החיים. לא מאמינים? תשאלו את שרה לזר (Sara Lazar), מומחית לנוירולוגיה מבית הספר לרפואה של הארוורד. האמינו לנו, אתם תרצו ליישם את הפלא שהיא גילתה ממש במקרה.

יתרונות המדיטציה בגיל מבוגר

גברת לזר היא לא רק מדענית מוח אלא גם חובבת ריצות מרתון. במהלך אחד מאימוני הריצה שלה היא נפצעה, ובהמלצת הפיזיותרפיסט החלה להשתתף בשיעורי יוגה (כתחליף לביצוע מתיחות קונבנציונליות). לאחר שהשתתפה במספר שיעורים, החלה שרה לשים לב שלא רק יכולותיה הפיזיות השתפרו.

היא הפכה להיות יותר רגועה, הצליחה להתמודד עם מצבים בעייתיים ואף לראות דברים מנקודות מבט חדשות. איך ייתכן שפעילות גופנית מינורית יחסית, השפיעה על אסופת יכולות לא-פיזיות במהותן? לזר בדקה את ספרות המחקר בנושא מדיטציית מיינדפולנס, ומצאה עדויות רבות להשפעתה החיובית על מתח, דיכאון, חרדה, כאב ואיכות חיים בכלל.

עם ממצאים כאלה מעניינים לא יכלה שרה לעמוד בפיתוי, והחליטה לערוך סדרת ניסויים משל עצמה.

צפו: הרצאת TED של שרה לזר בנושא מדיטציה

מחקר מדיטציה מס' 1

מחקר זה בדק אנשים שכבר היו מורגלים בביצוע מדיטציה משך כמה שנים טובות. התוצאות מקבוצה זו נבדקו בהשוואה לקבוצת בקרה נוספת, והממצאים היו לא פחות ממדהימים: הוותיקים הגדילו את כמות החומר האפור במוח בכמה אזורים, כגון קליפת המוח (קורטקס), אזור האינסולה (אזור רב תפקודי) וכן אזורים תחושתיים.

זה מתחבר לממצאים נוספים ממחקרים אחרים, לפיהם אנשים שעושים מדיטציה מגדילים את החומר האפור גם בחלקי מוח האחראים על זיכרון וקבלת החלטות (קליפת מוח קדמית). אנשים בני 50 שהשתתפו במחקר היו בעלי אותה כמות של חומר אפור במוח, כמו של בני 25. זאת בניגוד לבני אדם "רגילים", שאצלם קליפת המוח הקדמית מתכווצת ככל שהם מתבגרים.

אבל מה אם המודטים הוותיקים כבר הגיעו לניסוי עם הרבה יותר חומר אפור מלכתחילה? בדיוק בשל כך ביצעה לזר עוד סדרת ניסויים.

מחקר מדיטציה מס' 2

במהלך המחקר הנוסף, הפעם נבדקו אנשים שמעולם לא עשו מדיטציה לפני כן. הם עברו סדנת מיינדפולנס של 8 שבועות, וגם פה התוצאות היו מדהימות: אפילו מדיטציה במשך 8 שבועות בלבד, הספיקה כדי לשנות לטובה את מוחותיהם של משתתפי הניסוי.

סריקות שבוצעו לאחר מכן גילו עיבוי בנפח המוח בכמה אזורים, כגון היפוקמפוס שמאלי (למידה, זיכרון, ויסות רגשי); אזור TPJ (אמפתיה וגיוון בנקודות המבט) וכן חלק מגזע המוח שנקרא "גשר" (המייצר נוירוטרנסמיטורים לצורכי ויסות).

תופעה לא פחות מדהימה הייתה ירידה ברמות המתח הנפשי, וזאת הודות לצמצום בנפח האמיגדלה - המקושרת לפחד, חרדה ותוקפנות. וכל זה הודות למדיטציה פשוטה שנעשתה במשך 8 שבועות בלבד!

מחקרים נוספים מעידים על ממצאים דומים, עד כדי השפעה ישירה של המחשבה על המציאות.

איך עושים מדיטציה

אז עכשיו, כשאנחנו מודעים ליתרונות המדהימים של מדיטציה - מומלץ להתחיל ולהתמיד כמה שאפשר. בניגוד למה שחושבים, מדיטציה לא חייבת להיות בישיבה עם רגליים משולבות, כששתי כפות הידיים מונחות בתנוחה ספציפית על הברכיים (מה שנקרא בסנסקריט "מודרה").

מדיטציית מיינדפלונס ("קשיבות") כשמה כן היא - מקדישה תשומת לב לדברים ספציפיים כגון נשימה, תחושות בגוף וכן הלאה. המטרה היא להתמקד בכאן ועכשיו, באמצעות מיקוד בדבר אחד ספציפי - ובתוך כך להירגע, להוריד את המגננות ולהיכנס למצב של רוגע.

זה ממש פשוט וכל אחד ואחת יכולים לעשות זאת בנוחות הבית, ואפילו באמצע יום עבודה במשרד. בסרטון הבא תקבלו הנחיות כיצד לעשות מדיטציית מיינדפולנס.

צפו ותרגלו: מדיטציית מיינדפולנס בדגש על נשימה

כמה זמן צריך למדוט כדי שזה יהיה יעיל

משתתפי המחקר של לזר התבקשו למדוט במשך 40 דקות ביום, במשך כל 8 השבועות של הניסוי. הממוצע היה 27 דקות ביום, ומחקרים נוספים מעידים שגם 15 עד 20 דקות מדיטציה מספיקות מדי יום. ככל שתוכלו להקדיש יותר זמן, כך תיצרו את השינויים במוח בצורה יעילה יותר.