מטפלת סיעודית אחראית על צרכיו הבסיסיים של הקשיש או החולה: החל מסיוע בדרישות היומיום וכלה במתן תחושת ביטחון וידיעה כי הוא נמצא בידיים טובות. המטפלת הסיעודית היא גורם חשוב בטיפול ומהווה מגשרת בין המטופל למטפל העיקרי. המטפלת פועלת בהתאם לאבחנה הרפואית הרלוונטית למטופל, וכן לחוות דעתם של אנשי מקצוע נוספים בתחום הסיעוד.
מטפלת סיעודית פרטית יכולה להיות נכס עבור משפחות המטפלות בחולה סיעודי, ולשנות לחלוטין את חיי המשפחה ואת חיי המטופל. ולמרות זאת, קיים לפעמים בלבול בנוגע לתפקידיה של המטפלת - מה כלול בעבודתה ומה לא?
מטפלת סיעודית צמודה מתגוררת בדרך כלל עם המטופל/ת, ומסייעת בכל פעולות היומיום:
.png)
מטפלת סיעודית זרה 24 שעות ביממה, שונה ממטפלים סיעודיים ישראלים בהיקף שעות העבודה שלה (שעובדים רק חלק משעות היום). בהנחה שתשלמו למטפלת משכורת מינימום (5,300 שקלים נכון להיום), ובהנחה שהיא תעבוד גם בשבתות ובחגים - הסכום יגיע לכדי 6,500 עד 7,000 שקלים נטו בחודש.
כל הזכויות הסוציאליות הניתנות לעובדים בישראל מעלות את הסכום ב-25% לערך (חופש, הבראה, מחלה, פנסיה, פיצויים), כך שעלות העסקה של מטפלת סיעודית בשכר מינימום תעמוד על ממוצע של כ-8,500 שקלים נטו מדי חודש. אם משכורת המטפלת גבוהה משכר המינימום, יש לבצע את החישוב בהתאם.
גמלת הסיעוד מממנת חלק מהסכום הזה, ואתם / המטופל מממנים את החלק הנוסף. לדוגמה, גמלת סיעוד ברמה 3 שווה 2,870 שקלים; גמלת סיעוד ברמה 6 (הגבוהה ביותר) שווה 5,330 שקלים, ולפיכך מממנת את מלוא משכורתה של המטפלת (אבל לא את שכר התשלומים והזכויות).
כאן המקום לציין שרק זכאי גמלה ברמה 3 ומעלה יכולים לממן באמצעותה מטפל זר. מי שזכאי לגמלה ברמה 1 עד 2, יוכל לממן רק מטפל/ת ישראלי/ת.
אצל משפחות רבות מגיע הרגע בו נזקקים לבחור מטפל סיעודי כגון עובד זר לסיעוד או מטפלת סיעודית לקשישים שתסייע לקשיש בשגרת חייו. רגע זה עשוי להיות מלווה לעיתים בלא מעט מתח וחרדה לכל הצדדים, בעיקר בשל העובדה שמדובר בשינוי מרחיק לכת באורח החיים.
בבואנו לבחור את סוג השירות הסיעודי למקבל גמלת סיעוד, הסיוע שיתקבל כולל הכנסת מטפל סיעודי לתוך חייו של הקשיש שילווה אותו במשך חלק ניכר מהיום. לפיכך חיוני לבצע בחירה קפדנית שתעזור לכל הצדדים לצלוח את השינוי בצורה הטובה והנעימה ביותר. בסופו של דבר, נוכחותם של מטפלים לקשישים יכולה להקל מאוד על חייהם ולספק שקט נפשי למשפחה.
תנאי סף
מתחת לגיל פרישה
אדם שעדיין לא הגיע לגיל פרישה וזקוק לעזרה במשימות היומיום, צריך להגיש בקשה לשירותים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי.
מגיל פרישה עד גיל 90
תושב ישראל שזקוק לעזרה במשימות היומיום והגיע לגיל פרישה, צריך לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש גמלת סיעוד.
מילוי טופס
לקבלת גמלת סיעוד, יש למלא ולהגיש טופס ייעודי. ניתן להיעזר בחברות סיעוד או בעובד הסוציאלי האזורי. בפרק הזמן מהגשת הבקשה ועד קבלת התשובה - ניתן לבקש שירות טרום סיעוד.
הערכת תלות לפי גיל המטופל
מגיל פרישה עד גיל 90 - לאחר הגשת הבקשה תגיע אחות לבית המטופל כדי להעריך את רמת תפקודו (מבחן ADL).
מעל גיל 90 - ניתן לבחור בין הערכת תלות של אחות מטעם המוסד לביטוח לאומי, ובין הגשת הערכה של פסיכוגריאטר.
קבלת תשובה
תשובה תישלח מהמוסד לביטוח לאומי תוך חודש וחצי מיום הגשת הבקשה. אם הבקשה אושרה מתקדמים לשלב של בניית תוכנית טיפול. אם הבקשה לא אושרה ניתן להגיש ערעור לביטוח הלאומי.
תוכנית טיפול
בשלב זה ניתן להמיר את שעות הגמלה לשירותים הרלוונטיים:
טיפול בקשישים שונה מטיפול אצל אוכלוסייה צעירה יותר. ההבדל הגדול טמון בבעיות הבריאות הרבות מהן סובלים הקשישים. מחלות שהיו פשוטות קודם יכולות לקבל סיבוכים שונים, וישנו ברוב המקרים ריבוי של מתן תרופות. בעיות כרוניות שונות נוטות להופיע, לרבות פגיעה בשמיעה ובראייה.
כל המצבים האלו מצריכים התייחסות, ידע וניסיון. כדי לנסות להעניק לקשיש את איכות החיים הגבוהה ביותר, הכלל הראשון הוא להעסיק עובדים זרים סיעוד מחברות בעלות ניסיון בבחירת והעסקת עובדים זרים לסיעוד. במאגרי החברות המעסיקות עובדים זרים לסיעוד יש מגוון רחב של מטפלים סיעודיים, אשר מתאימים לצרכים האישיים של כל קשיש. בצורה כזו כל קשיש יוכל ליהנות ממטפל, אשר מתמחה בצרכים הייחודיים שלו.
כדי לעשות סדר בעניינים, חשוב להבין שתפקידה של מטפלת סיעודית הוא להעניק טיפול סיעודי לחולה סיעודי בכל מה שהוא זקוק לו ולא יכול לעשות בעצמו. היא מאפשרת לו לשמור על אורח חיים איכותי, לשמור על שגרת יום נורמטיבית, לארח לו חברה וכמובן לעזור לו בכל צרכיו.
במידה שהדבר נחוץ והכרחי, המטפלת תתגורר יחד עם המטופל בביתו (מטפלת סיעודית צמודה 24/7). במצבים אחרים ניתן לבקש מטפלת סיעודית על בסיס שעות, ללא לינה. חשוב לזכור שעל אף שהיא מסייעת בניהול משק הבית, תפקידה העיקרי הוא לא לנקות את הבית - והיא לא נמצאת שם על תקן עוזרת בית; חשוב לזכור שהיא נמצאת כדי לטפל, לשמור ולהשגיח.
להלן כמה מתפקידיה העיקריים של מטפלת סיעודית, בין אם היא פרטית או מטפלת סיעודית דרך חברת סיעוד. יש לזכור שאם דרושה לכם מטפלת סיעודית זמנית בלבד, יש לבקש זאת מראש מחברת ההשמה.
ניידות
פעמים רבות לחולים סיעודיים ישנם קשיים בניידות, ורבים מהם מתניידים על כיסא גלגלים. מטפלת סיעודית מסייעת בניידות, מלווה את החולה הסיעודי ביציאתו מהבית, משגיחה עליו כשהוא בחוץ ומסייעת לו בכל צרכיו, גם אם מדובר על טיול קצר בחוץ. יציאה החוצה היא חשובה עבור חולים סיעודיים שנמצאים מרבית הזמן בתוך הבית או במיטה, תורמת לאיכות החיים ומאפשרת לשמור על שגרה נעימה.
היגיינה
תפקיד חשוב נוסף של מטפלת סיעודית הוא לשמור על היגיינה של המטופל. חלק מהמטופלים הסיעודיים אינם יכולים לדאוג להיגיינה האישית שלהם - בין אם מדובר על מקלחת או על ניקוי צרכים. תפקידה של המטפלת הוא לשמור על היגיינת המטופל, לסייע ברחצה, לעזור לו להתארגן ולהתלבש וכדומה.
שמירה על תזונה
תזונה היא מרכיב קריטי בחייו של מטופל סיעודי, אך חולים סיעודיים וקשישים רבים נתקלים בקשיי אכילה ובקושי בשמירה על תזונה מאוזנת ובריאה. אחד מתפקידיה של המטפלת הסיעודית הוא לשמור על תזונתו של החולה, לבשל לו בהתאם לצרכיו התזונתיים הייחודיים, לעזור לו לאכול באופן פיזי וכן לוודא שהוא אוכל קבוע ובכמויות נכונות.
אחזקת הבית
חשוב לדעת שאחד מתפקידיה של מטפלת סיעודית הוא לנהל את משק הבית ולעזור לקשיש או לחולה הסיעודי לשמור על סביבה נאותה - זה אומר לשמור על ניקיון וסדר בבית, לסייע עם סידורים, קניות, בישולים וגיהוצים. ובכל זאת, חשוב להבין שמדובר על עבודות ניקיון קלות או תאונתיות, כגון מצב שנשפך משהו על הרצפה. המטפלת הסיעודית אינה עוזרת בית ואין להטיל עליה עבודות ניקיון וכיוצא באלה.
השגחה והקשבה
מעבר לכל התפקידים החשובים הנ"ל, למטפלת סיעודית יש גם חשיבות נפשית - היא נמצאת שם עבור יקירכם, משגיחה עליו ומארחת לו חברה. פעמים רבות נוצר קשר נהדר בין המטופל למטפלת, שכבר לא נמצא לבד. לכן, מטפלת יכולה לתרום תרומה משמעותית לאיכות חייו הנפשית של החולה הסיעודי, דבר החשוב לא פחות מכל העזרה הפיזית.
ההעדפה הגורפת בבחירת מטפלת סיעודית לקשיש היא לבחירת עובדים זרים לסיעוד מחברת סיעוד. עובדה זו קשורה גם לעלויות, אך גם לכך שיש פניות רבה יותר למגורים בבית הקשיש בעת הצורך, וזמן רב יותר שיוכל להיות מוקצה לטיפול. בגלל שהמטפל והקשיש יבלו זמן רב ביחד ישנה חשיבות רבה לבחירת עובד אשר יתאים למטופל. התאמה זו באה לידי ביטוי במספר תחומים:
כשניגשים לחברת סיעוד כדאי לערוך רשימה של צרכים, אשר כוללת מידע רפואי יחד עם מידע אישי על אורח החיים. בנוסף, מומלץ לשתף את הקשיש בהחלטה ככל הניתן כדי לעזור לו לייצר התאמה מרבית עם המטפל. לאחר מכן כדאי להתעמק ולבצע בחירה קפדנית וחכמה של מטפל לקשיש.
בבואנו לבחור מטפל לקשיש חשוב לשקלל גם את הרושם הראשוני שהשאיר המטפל וזאת יחד עם יצירת מספר מפגשים בין הקשיש למטפל על מנת לבחון את מידת הכימיה ביניהם. ההמלצה על פי רוב היא גם ללכת על האמצע בכל הנוגע לגיל ולניסיון של המטפל, משום שמטפלים צעירים הם לרוב חסרי ניסיון, בעוד שאצל המבוגרים יותר עשויה להופיע מידה מסוימת של שחיקה.
חשוב במיוחד גם לבצע את התהליך מתוך דיאלוג עם הקשיש, המטפל וחברת הסיעוד על מנת שתקופת השינוי תעבור בצורה קלה ונעימה ככל הניתן לכל הצדדים.
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך...
.png)
חייגו לקבלת ייעוץ והתאמה למטפלת סיעודית
